קרן הון־סיכון חדשה בשם Zero Shot, שהוקמה בידי שורה של בוגרי OpenAI ודמויות ותיקות מסביבת החברה, מבקשת להפוך את הקרבה למוקד הכוח המשפיע ביותר כיום בעולם ה-AI ליתרון השקעה מובנה. לפי דיווח של TechCrunch ופרטים שמופיעים באתר הקרן, Zero Shot כבר השלימה סגירה ראשונה בהיקף של 20 מיליון דולר, החלה לכתוב צ'קים ראשונים, ומכוונת בסופו של דבר לקרן בהיקף של 100 מיליון דולר. מאחורי המהלך עומדים אנשים שהיו שותפים ישירים לתקופת ההאצה של OpenAI מהשקת GPT-3 ו-GPT-4, דרך ChatGPT ועד API ו-Code Interpreter וכעת מבקשים לנצל את הרשת, הידע והגישה המוקדמת שלהם כדי לזהות את גל החברות הבא לפני שיגיע לרדאר הרחב של עמק הסיליקון.
הצוות המייסד כולל את Andrew Mayne, שמוגדר כאחד מאנשי ה-prompt engineering הראשונים ב-OpenAI; את Evan Morikawa, לשעבר ראש ההנדסה היישומית בתקופות השקת DALL·E, ChatGPT ו-Codex; ואת Shawn Jain, מהנדס וחוקר לשעבר ב-OpenAI, שהמשיך מאז גם לעולם ההשקעות וגם ליזמות. אליהם מצטרפת Kelly Kovacs, לשעבר שותפה מייסדת ב-01 Advisors, וכן Brett Rounsaville, שבעבר עבד ב-Twitter וב-Disney. באתר הקרן מופיעים גם יועצים בעלי זיקה מובהקת ל-OpenAI, בהם Diane Yoon, לשעבר Head of People בחברה, Steve Dowling, לשעבר ראש מערך התקשורת, ו-Luke Miller, לשעבר מנהל מוצר. במילים אחרות, Zero Shot אינה עוד קרן AI כללית, אלא ניסיון מובהק למסד רשת בוגרים סביב נכס נדיר בהרבה מהון: גישה אנושית וטכנית לשכבת מקבלי ההחלטות, החוקרים והבונים שהיו קרובים לליבת מהפכת ה-GenAI.
מה ידוע על הקרן ועל ההשקעות הראשונות
לפי הדיווח, Zero Shot כבר ביצעה כמה השקעות ראשונות. באתר הקרן מופיעות לפחות שתי חברות פורטפוליו גלויות: Worktrace.ai ו-Foundry. Worktrace פועלת בתחום האוטומציה הארגונית ומנסה לשמש שכבת אימוץ לכניסת סוכני AI לארגון לא רק כצ'אטבוטים, אלא ככלים שממפים תהליכי עבודה אמיתיים ומציעים היכן ניתן להחליף, לייעל או לאחד משימות. החברה, שנוסדה בידי Angela Jiang, בכירה לשעבר ב-OpenAI, גייסה לפי דיווחים כ-9 מיליון דולר בסבב Seed בהובלת Conviction ו-8VC, עם השתתפות של OpenAI Fund ושל שורת דמויות המזוהות עם האקוסיסטם של OpenAI. Foundry, מנגד, פועלת בכיוון תעשייתי יותר: רובוטיקה מוכוונת מפעלים וייצור, עם דגש על מערכות AI-first לבנייה מחודשת של פסי ייצור גמישים ומהירים יותר. לפי TechCrunch, החברה גייסה 13.5 מיליון דולר בסבב Seed בהובלת Khosla Ventures, וגם בה השקיעה Zero Shot.
- יעד הקרן: 100 מיליון דולר לקרן ראשונה.
- סגירה ראשונה שכבר הושלמה: 20 מיליון דולר.
- שלב ההשקעה המוצהר: Pre-seed ו-Seed.
- גודל השקעה מוצהר באתר הקרן: כ-2 עד 5 מיליון דולר.
- תחומי מיקוד: robotics, energy, automation, education, AI security, biology.
כאן חשוב לשים לב לאסטרטגיה: Zero Shot אינה מתארת את עצמה כקרן שמחפשת לרדוף אחרי טרנדים רגעיים, אלא כמי שמבקשת לזהות היכן נוצרת שכבת הערך העמידה של עידן ה"פוסט-AGI". גם אם המונח הזה טעון ומעורפל, המסר של הקרן ברור: לא עוד מוצרים שטחיים שנבנים מעל מודלים קיימים בלי בידול, אלא חברות שמנסות להפוך יכולות מודליות לתשתית כלכלית חדשה. זה כולל רובוטיקה, אנרגיה, ביולוגיה, אבטחת AI וחינוך תחומים שבהם נדרש שילוב בין הבנה עמוקה של המודלים עצמם לבין הבנה יישומית של שוק, תעשייה ואופרציה. במובן הזה, Zero Shot מציבה את עצמה לא רק כמשקיעה, אלא כגוף שמבקש להעניק לחברות צעירות יתרון תכנוני מוקדם: אילו יכולות יישארו נדירות, אילו שכבות מוצר יישחקו מהר, ואיפה צפוי להצטבר ה-moan האמיתי.
למה דווקא עכשיו: מכסף חם לטאלנט חם
הקמת Zero Shot לא מתרחשת בוואקום. בשנה וחצי האחרונות נבנתה סביב OpenAI תופעה שיותר ויותר כלי תקשורת מכנים "OpenAI mafia" לא במובן הפלילי כמובן, אלא כהתלכדות של בוגרי חברה אחת לכוח השפעה חוצה יזמות, השקעות וגיוסי הון. דוגמאות לכך לא חסרות: Ilya Sutskever הקים את Safe Superintelligence; Mira Murati הקימה את Thinking Machines Lab; Aravind Srinivas עומד מאחורי Perplexity; Angela Jiang השיקה את Worktrace; ובשוק פועלות עוד חברות רבות שהוקמו בידי חוקרים, מהנדסים ומנהלי מוצר לשעבר מהחברה. העובדה שכעת בוגרי OpenAI אינם רק מקימים סטארט-אפים אלא גם מקימים קרן שמטרתה להשקיע בדור הבא של מייסדים לעיתים כאלה היוצאים מאותו מעגל חברתי ומקצועי מסמנת שלב חדש: מעבר מ"גל בוגרים" ל"מנגנון הקצאת הון".
העיתוי גם מובן מאוד במונחי שוק. OpenAI עצמה הודיעה בימים האחרונים על גיוס הון עצום בהיקף של 122 מיליארד דולר לפי שווי של 852 מיליארד דולר, ציון דרך שממחיש עד כמה המרכז הכובד הפיננסי של תעשיית ה-AI מרוכז כיום סביב קומץ חברות־על. כאשר החברה המזוהה ביותר עם התחום מגיעה לשווי כזה, הבוגרים שלה הופכים כמעט אוטומטית לחותמת איכות בשוק הסטארט-אפים. משקיעים מחפשים לא רק טכנולוגיה, אלא גם קרבה לידע שלא הופץ עדיין לציבור: הבנה של מגבלות מודלים, תשתיות, אופן בניית מוצר, ודפוסי אימוץ בארגונים. Zero Shot מנסה להפוך את הקרבה הזאת למכונה סיסטמטית של דיל-פלואו. במילים פשוטות, אם בעבר יזם היה רוצה גישה ללקוחות, למשקיעים ולמנטורים, כיום הוא עשוי לרצות גם גישה למי שעבדו מבפנים בתקופת העלייה המטאורית של ChatGPT.
איזה סוג חברות Zero Shot מחפשת ואילו הימורים היא דווקא נמנעת מהם
אחד ההיבטים המסקרנים בדיווח הוא לא רק במה Zero Shot משקיעה, אלא גם ממה היא נזהרת. לפי TechCrunch, Andrew Mayne הביע ספקנות כלפי חלק ניכר מגל ה-vibe coding קטגוריה רחבה של כלים שמאפשרים לייצר תוכנה באמצעות הוראות בשפה טבעית, לעיתים כמעט בלי כתיבת קוד ידנית. הטענה שלו היא שככל שחברות המודל עצמן ישפרו את יכולות הקידוד המובנות במודלים, שכבות מוצר מסוימות עלולות להידחק לשוליים ולהפוך למנוי מיותר. גם Morikawa הסתייג מחלק מחברות הנתונים לרובוטיקה, במיוחד כאלה שבונות על התקווה שהעברת ידע מווידאו לעולם הגופני תיפתר במהירות. העמדה הזאת משקפת גישה שנשמעת פחות אופנתית, אבל יותר תשתיתית: לא להניח שכל שכבה מעל LLM היא עסק, אלא לשאול היכן בדיוק מצטברת הגנה תחרותית כאשר המודלים הבסיסיים ממשיכים להשתפר בקצב גבוה.
- תחומים שבהם הקרן מאותתת על עניין: אוטומציה ארגונית, רובוטיקה תעשייתית, אבטחת AI, חינוך, אנרגיה וביולוגיה.
- תחומים שלפחות חלק מהמייסדים נשמעים זהירים לגביהם: שכבות מוצר גנריות סביב coding assistants וחלק מיוזמות data לרובוטיקה ללא פריצת דרך מחקרית אמיתית.
- מה הקרן כנראה מחפשת: עומק טכני, גישה לשוק ארגוני או תעשייתי, ויכולת לבנות חברה עמידה גם כשהמודלים עצמם ממשיכים להתפתח.
זו נקודה חשובה במיוחד עבור יזמים ומשקיעים גם בישראל. בשוק שבו הנטייה היא לעיתים להתרשם מהר מאוד מדמו נוצץ, קצב גיוס מהיר או ייחוס של מייסדים, Zero Shot מציעה תזכורת מפוכחת: הקרבה ל-OpenAI יכולה לפתוח דלתות, אבל היא גם מחדדת סטנדרט טכנולוגי גבוה יותר. אם אתה טוען שאתה בונה שכבת תשתית חדשה, מי שישב ליד השולחן בזמן בניית ChatGPT ישאל במה בדיוק אתה בלתי ניתן להחלפה בעוד שנתיים. אם אתה בונה אוטומציה ארגונית, יבדקו האם יש לך נתוני workflow ייחודיים, חיבור למערכות מורשת, או יתרון הטמעה שבאמת קשה להעתקה. במובן הזה, הקרן עשויה להיטיב עם מייסדים חזקים אבל גם להקשות על אלה שמנסים לרכב על הגל בלי נכס מובחן.
המשמעות הרחבה יותר לשוק ה-AI ולמערכת ההון־סיכון
המהלך של Zero Shot מלמד עד כמה ההון־סיכון בתחום ה-AI משנה צורה. בעבר, קרנות היו נבדלות זו מזו בעיקר לפי יכולת גיוס, מוניטין או התמחות סקטוריאלית. כיום נוצרה קטגוריה חדשה: קרנות שמבוססות על מוצא מקצועי מתוך מעבדות היסוד עצמן. בדומה לאופן שבו PayPal, Facebook ו-Palantir יצרו רשתות בוגרים שהשפיעו עמוקות על עולם הסטארט-אפים, OpenAI מתחילה להוליד אקוסיסטם שבו טאלנט, הון והשפעה משחזרים את עצמם דרך רשת צפופה אחת. זה יכול לייצר הקצאת הון חכמה ומהירה יותר כי המשקיעים באמת מבינים את הטכנולוגיה אבל גם להעצים ריכוזיות. כאשר אותם מעגלים מצומצמים מחזיקים גם בגישה למידע, גם לשמות הגדולים, גם ל-LPs וגם ליזמים המבטיחים ביותר, הכניסה מבחוץ נעשית קשה יותר.
מן הצד השני, יש כאן גם תיקון מסוים לשוק שהוצף בהבטחות. ב-2025 ובתחילת 2026 ראינו שורת סבבי ענק ב-AI, חלקם בהיקפים שהיו נראים דמיוניים רק כמה שנים קודם לכן. במקביל, סטארט-אפים צעירים מאוד, לעיתים ללא הכנסות, הצליחו לקבל שוויי עתק רק משום שהמייסדים הגיעו מחברות כמו OpenAI, DeepMind או Meta. במצב כזה, משקיעים טכניים באמת עשויים למלא תפקיד ממתן: להבדיל בין יכולת מחקרית אמיתית לבין פרמיית ייחוס, בין מוצר שיכול להפוך לחברה לבין דמו מרשים שמתיישן בתוך רבעון. אם Zero Shot אכן תפעל לפי הקו שהיא מציגה פחות רדיפת טרנדים, יותר עומק ועמידות היא עשויה להפוך לברומטר מעניין של השאלה מה נחשב כיום ל-AI defensible.
הזווית הישראלית: איפה זה פוגש את האקוסיסטם המקומי
מנקודת מבט ישראלית, לסיפור של Zero Shot יש כמה משמעויות ברורות. ראשית, הוא מחזק עוד יותר את ההבנה שהון ב-AI זורם כיום לאורך רשתות אמון מקצועיות, ולא רק לפי מצגות או KPI מוקדמים. עבור מייסדים ישראלים, במיוחד בתחומים כמו cybersecurity, developer tools, enterprise automation, robotics ו-digital health, המשמעות היא שגישה לאקוסיסטמים האמריקאיים הנכונים בין אם דרך שותפים, חוקרים, לקוחות או עובדים לשעבר של חברות מודל עשויה להיות חשובה כמעט כמו היכולת לבנות טכנולוגיה. שנית, התחומים שמעניינים את Zero Shot חופפים במידה רבה לחוזקות ישראליות: אבטחת AI, אוטומציה ארגונית, תשתיות תוכנה, רובוטיקה דו-שימושית ויישומי AI למדעי החיים. עבור קרנות ומשקיעים מקומיים, זהו גם סימן לכך שהשלב הבא בתחרות לא יהיה רק "להשקיע ב-AI", אלא לבחור איפה בתוך הערימה נוצר יתרון שלא יימחק כש-GPT, Claude או Gemini יקבלו עוד שדרוג.
- ליזמים ישראלים: שווה לבנות מוקדם קשרים עם רשתות בוגרים של OpenAI, Anthropic, DeepMind וקרנות AI מתמחות בארה"ב.
- לקרנות ישראליות: יש יתרון במיקוד אנכי, במיוחד באבטחת AI, תעשייה חכמה, בריאות חישובית ותשתיות ארגוניות.
- לחברות בשלבי Seed: לא די להוסיף מודל למוצר קיים; צריך להראות נתון ייחודי, תהליך הטמעה מורכב או תשתית שקשה לשכפל.
בשורה התחתונה, Zero Shot היא לא רק עוד הכרזה על קרן חדשה. היא סימפטום למעבר של תעשיית ה-AI לשלב בוגר יותר, שבו הוויכוח כבר אינו אם יהיה שוק, אלא מי יחזיק בעמדות המפתח בתוכו. בוגרי OpenAI כבר מזמן אינם רק עובדים לשעבר של חברה מצליחה; הם הופכים בהדרגה לשכבת תיווך בין מחקר, הון ויזמות. אם הקרן אכן תשלים גיוס של 100 מיליון דולר ותמשיך להיכנס מוקדם לחברות כמו Worktrace ו-Foundry, היא עשויה להפוך לצומת משמעותי בהקצאת ההון לדור הבא של סטארט-אפי AI. עבור התעשייה הרחבה זהו אות להמשך התמקצעות; עבור יזמים, זהו תמרור שמחדד אילו נכסים נחשבים כעת לבעלי ערך; ועבור השוק הישראלי, זו תזכורת לכך שב-AI של 2026 לא מספיק להיות חכם צריך גם להיות מחובר לרשתות הנכונות, בזמן הנכון, ובשכבה הנכונה של הערימה.